אנגיוגרפיה – או בפשטות, אנגיו – היא בדיקה שמשמשת לזיהוי מצבים רפואיים בעייתיים הקשורים לכלי הדם ובחלק מהמקרים גם טיפול בהם. ישנם גם מצבים שבהם מטרת האנגיו היא “לנצל” את כלי הדם כדי להגיע באמצעותם לאיברים שיש בהם בעיה רפואית מסוימת. את הבדיקה ניתן לבצע ב-3 דרכים: עם CT, באמצעות MRI ובעזרת צילומי רנטגן עם צנתר.
מה ניתן לאבחן עם אנגיוגרפיה?
אנגיוגרפיה – “אנגיו” ביוונית פירושו כלי דם והחלק השני של המילה מעיד על כך שמתבצעת פעולת רישום – מאפשרת לאבחן מגוון רחב של מצבים רפואיים שמחייבים התערבות:
ביניהם:
* מפרצת באבי העורקים – מצב מסכן חיים, שכן אבי העורקים הוא הגדול שבעורקים בגוף האדם ותפקידו הוא להוביל דם לכל האברים. אבי העורקים יוצא מהלב, עובר בבית החזה, מגיע לבטן ומשם מוביל כאמור דם לכל הגוף. מפרצת הינה התרחבות משמעותית – הדרגתית או פתאומית – שמובילה לקרע בכלי דם חשוב זה, ועלולה להוביל לדימום מסיבי, אוטם שריר הלב וכן אי ספיקת לב קשה.
* טרשת עורקים – אחד הגורמים העיקריים למפרצת באבי העורקים הוא טרשת עורקים, מצב שבו מבנה דפנות העורקים משתנה עקב הצטברות רובד שומני. ההשלכות של רובד זה הן הצרת העורק ועל כן זרימת דם לקויה ו/או החלשת הדפנות (היחלשות שעלולה להוביל למפרצת). טרשת עורקים עלולה לפגוע בעיקר באבי העורקים, בעורק התרדמני (עורק ראשי נוסף בגוף שאחראי על הובלת דם לצוואר ולראש) ובעורקים שמזינים את הגפיים התחתונות. הסכנות במצב זה הן אירוע מוחי, אירוע לבבי קשה, כאבי שוקיים וצליעה, ועוד.
* פגמים בוורידים או בעורקים שונים במוח – מפרצת, חסימה, דליפה או קרע.
* זיהוי תסחיף ריאתי – על בסיס בדיקת העורקים הריאתיים.
* מחלות הקשורות לעורקי הכליה – בעיקר אצל חולי סוכרת או אנשים שסובלים מתפקוד לקוי של הכליות. כמו כן אנגיו מסייעת בהכנה להשתלת כליה.
* מחלות הורמונליות – בדיקת ורידים ספציפיים ולקיחת דם מהם מאפשרת לזהות מחלות אנדוקריניות שונות.
* ביופסיה.
האפשרויות השונות של ביצוע אנגיו
אנגיוגרפיה ניתנת לביצוע כאמור ב-3 דרכים: במכשיר CT, במכשיר MRI ועם רנטגן וצנתר.
אנגיו עם רנטגן וצנתר
על-מנת לבצע אנגיו עם רנטגן וצנתר נדרש פתח בווריד ביד, וביצוע בדיקת דם על-מנת לוודא את כי תפקודי הכליות מאפשרים את ביצוע הבדיקה וכן לבחון את קרישת הדם. הקטטר מוחדר בדרך כלל דרך המפשעה, לאחר אלחוש מקומי (אופציה נוספת היא דרך הזרוע). הרופא שמבצע את הבדיקה הוא רנטגנולוג שמתמחה בכך והוא מוביל את הקטטר בעדינות אל היעד, כלומר כלי הדם שאותם רוצים לאבחן, תוך התבוננות במסך שמציג את המיקום המדויק של הצינור הארוך, הדקיק והגמיש. לאחר שהקטטר ממוקם בנקודה רצויה, מוזרק דרכו חומר ניגוד שהופך את הממצאים לברורים יותר ונוחים יותר לפענוח, ואז מתבצעים צילומי הרנטגן. לאחר הבדיקה מוצא הקטטר, החתך שדרכו הוא הוחדר נסגר וכן מוסר הפתח בווריד ביד.
CT אנגיוגרפיה
ל-CT אנגיוגרפיה יתרון משמעותי על פני אופציית הרנטגן והצנתר: ראשית, הבדיקה אינה פולשנית, ושנית, מכשיר ה-CT מסוגל להדגים הן את העורקים והוורידים, הן את הדפנות של אותם כלי דם והן את האיברים הסמוכים – כך שמתקבלת תמונה מפורטת ומקיפה במיוחד, ובהתאם גם האבחון מלא, מדויק ומבטיח את הטיפול האופטימלי, אם יש צורך בטיפול. עוד יתרון בלתי מבוטל הוא פרק הזמן הקצרצר הנדרש לביצוע הסריקה הממוחשבת – 2-3 דקות בלבד.
אנגיו בעזרת MRI
אנגיוגרפיה עם מכשיר MRI נקראת גם MRA. בין המצבים שבהם מועדפת אופציה זו: כשישנו חשד למחלה שפוגעת בדפנות כלי דם גדולים (טקיישו, וסקוליטיס), כשנדרש מעקב אחרי מחלות מולדות בכלי דם גדולים וכן במצבים של מפרצת באבי העורקים. במהלך בדיקה זו מוזרק גדוליניום, חומר ניגוד שצובע את כלי הדם כדי להדגים אותם ברמת דיוק מרבית. MRA, כמו CT אנגיוגרפיה, אינה פולשנית. בדיקה זו נמשכת כ-30 דקות. חיסרון נוסף ביחס ל-CT הוא חוסר היכולת להדגים הסתיידויות של כלי דם וכן חוסר יכולת להדגים עורקים קורונרים (כלי דם כליליים שמובילים דם ללב).
איך להתכונן לקראת בדיקת אנגיו?
ההיערכות לקראת בדיקת אנגיו תלויה כמובן באופן ביצוע הדימות.
לקראת בדיקת CT אנגיו נדרשות בדיקות דם וכן צום בן שעתיים. לקראת אנגיו עם רנטגן וצנתר שמבוצעת ייתכן צורך בצום של 4 עד 8 שעות. המלצה כללית היא לוודא שפענוח הממצאים מופקד בידיים מקצועיות במיוחד, כשבמידת הצורך ניתן להיעזר בשירות של פענוח CT פרטי או פענוח MRI פרטי, המבוצע על-ידי נוירו-רדיולוגית בכירה ומספק תשובות מפורטות ומדויקות במלוא מאת האחוזים תוך 24 שעות.
