ההחלטה אם לעבור ניתוח פלסטי או לא הינה דילמה לא פשוטה בכל גיל, ובפרט בגיל ההתבגרות, פרק זמן שבו מצד אחד אנחנו חשופים במידה רבה ללחץ חברתי שעלול להוביל אותנו לפעולות שלאו דווקא משרתות אותנו, ומצד שני זהו גם השלב שבו האדם מגבש את הדימוי העצמי שלו ולפעמים שיפור במראה החיצוני מעניק גם דימוי משודרג וביטחון עצמי רב יותר.
אחד הניתוחים היותר פופולריים בגיל צעיר הוא הגדלת חזה. בחורות שמבחינתן השדיים שלהן קטנים מדי חשות במקרים רבים כי הן במובן מסוים הן נשארו ילדות, ושואפות "ליישר קו" עם המראה הנפוץ של רוב חברותיהן. בדרך כלל הרצון לעבור ניתוח הגדלת חזה בגיל צעיר יחסית נובע משני גורמים – החשש מפני הפסד חוויות משמעותיות שזה הזמן הנכון עבורן, והמחשבה שממילא בשלב כלשהו כדאי יהיה להניח שתלים בחזה ולמה לדחות ולסבול עד אז ממראה לא מחמיא.
השיקולים הנ"ל בהחלט מובנים, אבל יחד עם זאת חשוב להבין גם את ההסתייגויות שמשמיעים רופאים ובעיקר כירורגים פלסטיים מנוסים.
למה לא כדאי לעבור הגדלת חזה לפני גיל 18?
על-פי החוק בארץ, ניתן לעבור הגדלת חזה בגיל 16 וחצי אם ההורים מסכימים לכך, והחל מגיל 18 גם ללא אישורם (לפני מספר שנים ניסו מספר חברות כנסת להגביל את ניתוחי החזה, הגדלה והקטנה, לבנות 22 ומעלה בלבד אולם היוזמה לא הבשילה לכדי חוק). בנוסף לשאלה באיזה גיל מותר לעשות ניתוח הגדלת חזה, ישנה כמובן השאלה באיזה גיל כדאי לבצע הליך כירורגי זה – ו ההמלצה החד-משמעית של כל מנתח פלסטי שמכבד את עצמו היא להמתין לפחות לגיל 18, שכן עד אז החזה עדיין לא סיים את התפתחותו הטבעית.
בכל מקרה כשמדובר על מועמדת צעירה (ובסופו של דבר ההבחנה בין בחורה בת 17 ו-11 חודשים לבין בחורה בת 18 ו-3 חודשים היא די שרירותית), יבחן המנתח בתשומת לב רבה במיוחד את מידת הבשלות הרגשית שלה. כמו כן תיבדק בשבע עיניים היכולת של הבחורה לפתח ציפיות ריאליות, וזאת כדי לא לסבול ממפח נפש בתום הגדלת החזה, וכמובן שרופא בעל יושרה ינהל איתה שיחות עומק כדי להבין מדוע בעצם היא מעוניינת להגדיל את החזה – ורק אם הוא משוכנע לחלוטין שניתוח כזה אכן ישדרג את איכות החיים שלה, יבוצע ההליך הכירורגי.
